קבורה בקומות

 

שטחי אדמה היו מאז ומתמיד בעיה במדינת ישראל, ובוודאי ככל שאוכלוסייתה הולכת וגדלה. בשנים האחרונות אנו עדים למצוקת קרקעות באזורים מרכזיים לא רק בנושא הדיור, אלא גם בתחום הקבורה. כחלק מהניסיונות למצוא פתרון לבעיה, החליטה המדינה לקדם פתרונות קבורה רוויה, ובראשה קבורה בקומות.

 

בישראל של ימינו הרעיון של קבורה בקומות עודנו נשמע חדשני ומוזר, אך למעשה מדובר בפתרון שאומץ כבר לפני שנים רבות ברחבי העולם. למעשה, סוג זה של קבורה אף היה קיים בארץ ישראל בימי קדם, הרבה לפני שהיתה בה מצוקת קרקעות לבתי עלמין.

 

 

קבורה בקומות – בצורות שונות

 

נחדד ונאמר שישנן מספר צורות של קבורה בקומות. אחת המוכרות שביניהן היא הזוגית, שבה שני בני זוג נטמנים זה מעל זה בחלקת קבר אחת, כאשר הנפטר הראשון מביניהם טמון בחלק התחתון. בין שניהם ישנו חוצץ של אדמה ואבני גולל, כדרוש בקבורה יהודית. הדבר זהה למעשה לקבורת מכפלה.

שתי צורות נוספות של קבורה בקומות הן קבורה רמה וקבורת סנהדרין. הראשונה מבוצעת במבני קברים בעלי קומות רבות, והשנייה באולמות קבורה בעלי כוכים המופרדים באדמה, בדומה לקברי הסנהדרין המפורסמים שבירושלים. מערת הסנהדרין שימשה כמעין עיר קברים בתקופת הבית השני, ובה עשרות כוכי קבורה. צורה זו של קבורה בקומות משווקת בשנים האחרונות ביתר שאת גם לציבור הדתי והחרדי. במקרה זה בני המשפחה פוגשים למעשה קיר זיכרון, שבו קבועים לוחות בהתאם למיקום הקבר של הקבורים במקום, המשמשים כמצבות.

 

 

ראייה לעתיד

 

המשרד לשירותי דת עמל כדי לקדם את הנושא של קבורה בקומות בישראל, מתוך ראיית העתיד והמחסור הקיים כבר כעת בשטחים פנויים בבתי עלמין רבים בארץ. קידום הנושא נעשה הן על ידי אימוץ פרויקטים לבניית קבורה בקומות בבתי עלמין שונים, והן על ידי עידוד האוכלוסייה להשתמש בצורת קבורה זו.

יש לציין כי מדובר בקבורה יהודית לחלוטין, ללא חשש. עם זאת, אזרחים רבים עדיין מתקשים להשתחרר מהדימוי המוכר של חלקת הקבר הפרטית והמצבה המוקמת עליה, כפי שהיה נהוג בעשורים האחרונים. אף על פי כך, סביר להניח כי בשנים הקרובות נהיה עדים ליותר ויותר נפטרים הנקברים בשיטה זו, שכן יתרונותיה רבים – קבורה בקומות מונעת בזבוז קרקע ופיתוח יקר של אדמות יקרות ערך, היא חסכונית במקום וטובה לאיכות הסביבה. כל זאת תוך מתן כבוד לנפטרים והשארת אזורים פתוחים לבנייה ולפיתוח עבור החיים.